עורך דין דיני עבודה בנצרת

 

מדובר במורה אשר השתתפה בתוכנית ריאליטי למבוגרים ובה היא צולמה במועדון BDSM, כשהיא לבושה בבגדי עור צמודים ומבצעת מעשים בעלי אופי מיני. בעקבות כך נערך לה שימוע על פי הכללים ולאחר מכן היא פוטרה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של המורה אשר טענה כי היא פוטרה שלא כדין. כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר קבעה כי נערך לתובעת שימוע כדין וניתנה לה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה, אולם היא זו ש"החמיצה" את ההזדמנות ובחרה להתנהל בדרך תמוהה למדי של הכחשה וערפול אשר מנעה ממעסיקתה לשקול באופן אמיתי את הדברים. זאת ועוד, למוסד חינוכי קיימת הפררוגטיבה לקבוע באופן סביר את גבולות החינוך והמוסר שהוא מקנה לתלמידיו ולכן אין זה בלתי סביר שיקבע כי השתתפותה של המורה בתוכנית טלוויזיה בה היא מבצעת מעשים מיניים היא פסולה ומהווה עילה להפסקת עבודתה. עורך דין מומחה לדיני עבודה בנצרת.

בהמשך, קיבלה התובעת מכתב הזמנה לשימוע בו נכתב כי לאור פניות ותלונות תלמידים באשר להופעתה בתכנית נשקלת האפשרות להפסיק את עבודתה מהטעם שהתנהלות זו אינה הולמת עובדת הוראה ואשת חינוך. במקביל, פורסמה במקומון בעיר כתבה שכותרתה "החיים הכפולים של המורה מאשקלון" ובה הובאה התייחסות פורמלית של רשת אורט לפרשה, לפיה הופעתה של התובעת בתכנית אינה הולמת את ערכי בית הספר והנורמה המצופה מאנשי חינוך. הרשת הוסיפה עוד וכי מיד עם היוודע הדבר להנהלת בית הספר הוחלט להשעותה מתפקידה החינוכי ועל זימונה לשימוע בנוגע להמשך דרכה. כתבות דומות פורסמו בכלי תקשורת נוספים וגם הם נשאו כותרות נועזות.

לאחר ישיבת השימוע, אליה התייצבה התובעת בליווי באי כוחה, הוחלט על הפסקת עבודתה תוך מתן חודש הודעה מוקדמת ותשלום מלוא פיצויי הפיטורים כדין.

לטענת התובעת, פיטוריה נעשו בניגוד להליך פיטורי עובדים קבועים בנתבעת שכן לא ניתנה הסכמת ועד העובדים למהלך. עוד נטען כי פיטוריה פגעו בחופש העיסוק שלה והפלו אותה על רקע העדפותיה המיניות. התובעת הוסיפה כי השימוע שנערך לה היה מן השפה אל החוץ כיוון שתוצאתו הייתה ידועה מראש. לפיכך, עתרה לפיצוי בגובה 12 משכורות, פיצוי של 30 אלף שקל בגין עוגמת נפש, פיצוי של 200 אלף שקל בגין הפליה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן פיצוי בסך 100 אלף שקל בגין עוולת לשון הרע.

השופטת דחתה את התביעה במלואה והבהירה כי המחלוקת בתיק זה אינה על עצם הבחירה של אדם ב-BDSM, שהיא בחירה לגיטימית בהנחה שכל הפעילות הכלולה במסגרת זו נעשית בהסכמה בין שני בוגרים וללא כל מעשה המנוגד לחוק. השאלה העומדת בבסיס הדיון היא האם יש פגם בעצם ההחלטה של מוסד חינוכי ציבורי להפסיק עבודתו של עובד הוראה שבחר להשתתף בתוכנית טלוויזיה בה הוא מוצג (בין היתר בפני תלמידיו) כמי שמבצע ומנחה אחרים בפעילות BDSM.

עוד נדחתה טענת התובעת לפיה הפיטורים מהווים אפליה על רקע העדפה מינית. הובהר, כי מדובר אך ורק על רקע החלטתה לתת פומבי בתוכנית טלוויזיה למעשים מיניים. לדעת השופטת, אין זה בלתי סביר כי המוסד החינוכי בו היא עובדת יקבע שהשתתפותה בתוכנית טלוויזיה בה היא מבצעת מעשים מיניים היא פסולה ומהווה עילה להפסקת עבודתה. אילו הופעתה התקשורתית של התובעת הייתה מתמצה בראיון בו היא מספרת על השתייכותה לחובבי ה-BDSM ייתכן והיה קם בסיס לטענותיה, אלא שבמקרה הנדון התובעת השתתפה בביצוע מעשים בעלי אופי מיני, ואין הבדל לצורך העניין אם מדובר בהעדפות מיניות הנחשבות שגרתיות או כאלו הנחשבות יוצאות דופן.

לבסוף, נדחתה התביעה בעילת לשון הרע שהתבססה על דברי הרשת באותן כתבות שפורסמו אודות הפרשה במקומונים. השופטת נעים דיבנר קבעה כי תוכן הדברים אינו עולה כדי לשון הרע, וכל שנאמר הוא שלפעולה כגון זו שעשתה התובעת נדרש אישור מראש שלא ידוע שניתן ושלא סביר שהיה ניתן לו היה מתבקש. דברים אלו, נקבע, אינם עולים כדי לשון הרע ואין בהם כדי להשפיל או לבזות את התובעת, במיוחד בנסיבות בהן הדבר העיקרי שעשוי היה לפגוע בשמה הטוב הוא עצם החלטתה לגלם מלכת סאדו במועדון BDSM במקביל לעבודתה כמורה בתיכון.

משרדינו בעל ניסיון של שנים ובקי ברזי חוק דיני עבודה. הינך מוזמן לשיחת התייעצות ללא התחייבות עם עורך דין מומחה לדיני עבודה בנצרת ובמשרדינו בכל רחבי הארץ.