חוק יסוד חופש העיסוק

 

מהו חוק יסוד חופש העיסוק? חוק יסוד חופש העיסוק הוא חוק יסוד שנועד להגן על חופש העיסוק, כלומר על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. לחוק זה ולחוק יסוד כבוד האדם וחירותו העניקה הכנסת מעמד על-חוקי, שעל פיו ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. הבנה בסיסית של הפסיקות לא תסייע בעדך ביום פקודה עליך להיעזר בשרותיו של בעל מקצוע עורך דין מומחה לדיני עבודה מכפר סבא.

פסק הדין ע"ע 1158/02  ד"ר אשר משיח נ' מדינת ישראל משרד החינוך

הסוגיה עלתה לדיון בעניינו של דוקטור אשר משיח אשר לימד במספר בתי ספר ובמכללות. על פי תקנון שרות עובדי ההוראה אסור למורה לעבוד יותר מ-140% משרה, והוא עבד יותר. משרד החינוך תבע ממנו להפחית את היקף השעות, ובית הדין הסכים וקבע שההגבלה סבירה. בשירות המדינה אסור לעובד לעבוד עבודה נוספת לאור הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). תופעה מעניינת חלה בעניינם של רופאים בשירות המדינה, כאשר הם מעוניינים לעבוד בעבודה נוספת, ברוב המקרים מרפאה פרטית. המדינה קונסת אותם בשכר (היקף המשרה יורד ל-95%) כדי לאפשר להם לבצע את העבודה הנוספת. ד"ר אשר משיח טען: "לטעמי ההוראה אינה סבירה, יש לבדוק את העניין מבחינה מהותית אם הרופא מגיע לעבודה עייף, יש מקום לפטרו, אבל אם אין ניגוד עניינים אין סיבה לקנוס.

עש"ם 5205/01  שמעון פרנס נ' יו"ר רשות השידור

מר פרנס עבד במספר מקומות באותה התקופה, הייתה תחרות בין ראשות השידור לערוץ 2 ולגל"צ. בעניינו של שמעון פרנס עלתה השאלה האם יש פגם בעבודה במקביל בשני ערוצי טלוויזיה מתחרים? בית הדין קבע כי אכן קיים פגם, שכן יש תחרות בין שתי התכניות, שמציג השחקן, אולם עבודה במקביל בשני הערוצים לא בהכרח תיפסל תמיד. הסוגיה של חופש העיסוק נבדקה, ויש מספר רב של פסקי דין בנושא. זכותו של המעביד לנאמנות מהעובד, אבל לא עניינו של המעביד מה העובד עושה בזמנו הפנוי ואחרי עבודתו, ולכן כל החתימות על "תקופות צינון" אינן תקפות כי הזכות לחופש העיסוק גוברת על זכותו של המעביד להגנה.

ע"ע 164/99 דן פרומר, צ'קפוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ. רדגארד בע"מ

הסוגיה עלתה לדיון בפס"ד בעניין צ'קפוינט סער, שם בית הדין קבע שגם חתימתו של העובד לא להתחרות במעבידו אינה תופסת ואפשר לעובד לעבוד גם בעבודות מתחרות. ההגבלה של חופש העיסוק תהיה נכונה באותם מקרים שהמעביד יוכיח שהשקיע בעובד הכשרה מיוחדת תמורת ההגבלה, או שיוכיח שהעובד קיבל תמורה מיוחדת תמורת הגבלה. הגנה נוספת יש במקרה של סוד מסחרי. חוק עוולות מסחריות מגדיר סוד מסחרי כ"מידע עסקי מכל סוג שהוא שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל ע"י אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו."

באותם מקומות שהעובד נחשף לסוד מסחרי, תהיה זכות למעביד להגביל את עיסוקו של העובד כדי שהסוד לא יתגלה. אין בכך כדי למנוע מהעובד לעבוד בעבודה מתחרה, אולם זכותו של המעביד הראשון להגן על אותם סודות. לדוגמא, אי אפשר למנוע מרופא לעבוד בקליניקה מתחרה, אך ניתן לתבוע מהרופא שלא ייקח איתו את רשימת הלקוחות ויעשה בה שימוש לטובת הקליניקה המתחרה. הפסיקה היום איננה מאפשרת פגיעה בחופש העיסוק של העובדים אלא רק במקרים שיש להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד. עורך דין מומחה לדיני עבודה מכפר סבא, אשמח לספק לך ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.