האם מעסיק יכול לחייב עובדים למסור תביעת אצבע לטובת שעון נוכחות
עורך דין מומחה לדיני עבודה מתל אביב, לא חייב בהכרח לנהל את התיקים של לקוחותיו רק באזור תל אביב יפו. הוא יכול לייצג בכל בתי המשפט ללא כל קשר למרחק הפיזי. בשנת 2009 חוקקה כנסת ישראל את "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע", התש"ע -2009 (חוק הביומטריה). בשנים האחרונות גובר השימוש ביישום הביומטרי. משרד הפנים מגביר את הלחץ בעת האחרונה על אזרחי המדינה להחליף את תעודות הזהות בתעודות זהות ביומטריות עדכניות. החל בחודש יוני 2017 יחויבו כל אזרחי המדינה בתעודת זהות ודרכון ביומטרי.
חסכון ויעילות למעסיק
עם החדרת היישומים הביומטריים יותר ויותר לחיינו, דרך אפליקציות בטלפונים החכמים ועד למנעולי דלתות הבתים שלנו. מבקשים מעסיקים רבים לעשות קפיצה טכנולוגית בעסק שלהם, ולהכניס שעונים ביומטריים לשימוש. באמצעות השעון הביומטרי לא יוכלו עוד עובדים לתחמן את המערכת, כפי שעשו בעבר עת דיווחו דיווחי שקר והחתימו נוכחות עבור חבר.
בעקבות ניסיונה של עיריית קלנסווה להתקין שעון נוכחות לשימוש עובדי העירייה. המחלוקת הובאה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה, ואלה טענות העובדים אשר יוצגו על ידי ועד העובדים וההסתדרות והתנגדו עקרונית לנטילת טביעת אצבע בכפייה מהעובדים.
- יש בכך משום "הפיכת עובדי הרשות לחשודים אוטומטית".
- המעשה אינו מעוגן בחוק או בהסכמי עבודה.
ואלו הן מקצת מטענות העירייה:
- הנהגת שעון נוכחות במקום העבודה קשורה קשר ישיר לשכר הניתן בגינה, ויש להקפיד על הנהגתו על פי הוראות הממונה על השכר בגופים מתוקצבים ונתמכים בשירות הציבורי.
- העירייה רשאית להחליט על אופן דיווח הנוכחות ואין כל מניעה שתשנה את סוגו. לטענתה, שיטת דיווח הנוכחות בה בוחרת רשות מקומית הנה עניין אדמיניסטרטיבי, שעל פי חוקת העבודה (ר' סעיף 67) אל לנציגות העובדים להתערב בו.
- זאת ועוד, לכאורה הלכה פסוקה היא כי עדכון שיטת דיווח על שעות עבודה היא במסגרת השינויים שזכאי מעסיק לבצע בעסקו (בג"צ 8111/96).
- החלטת העירייה להנהיג דיווח נוכחות באמצעות טביעת אצבע נתקבלה בעקבות אי סדרים וחשדות לאי התייצבות מסיבית של עובדים לעבודה לרבות החתמת כרטיסי עמיתים באופן שגרתי. ההחלטה נתקבלה בעצה אחת עם הגורמים המוסכמים בעירייה, יועציה המשפטיים והחשב המלווה מטעם משרד הפנים.
בתחילה נקבע ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אשר דן בעניין בראשונה ושקל את הזכות של העובדים לפרטיות אל מול זכותו של המעסיק לקניין, וקבע כי העירייה "רשאית להחליט, אף ללא היוועצות בנציגות העובדים, כי רישום הנוכחות במשרדיה יתבצע באמצעות שעון נוכחות ביומטרי". במסגרת הערעור אשר הוגש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, הובאה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר טען כי אין לראות את הזכות הניהולית של המעביד כחולשת על מערכת הנוכחות הביומטרית לאור מאפייניה הייחודיים. הפגיעה בפרטיות העובדים, ובמיוחד הסיכון הנובע ממסירת מידע ושימושי המאגר, ופוגע באוטונומיה של העובד על גופו לא נעשה באופן מידתי והוא אסור. בפסק הדין שניתן כעת אימץ בית הדין הארצי לעבודה את עמדתו של היועץ המשפטי וההסתדרות, וקבע כי אין לפגוע באוטונומיה של העובד על גופו ובפרטיותו, וכי לעובד קיימת זכות חוקתית לסרב למסור טביעת אצבע, זאת מכוח חוק יסוד כבודה האדם וחירותו. בית הדין הוסיף כי ניתן יהיה להכשיר שימוש במאגר כגון זה רק במסגרת חקיקה או בהסכמה פרטנית של העובד, אך לא בכפייה. לכן עורך דין מומחה לדיני עבודה בתל אביב חשוב לתהליך הייצוג.
