דיני עבודה , פרטיות בעבודה

פרטיות בעבודה

נשאלת השאלה, האם מותר לעקוב אחר עובד? האם מותר לשאול שאלות לגבי מצב רפואי? וכו'.

שאלת הפרטיות צצה ועולה כשאלה מעניינת מאוד בשל השימוש התדיר בתיבת דואר אלקטרוני. כדי שמעסיק יוכל להגביל את עובדיו בשימוש באינטרנט עליו לעדכן את העובדים. בפס"ד להט נ' עיריית ת"א, פקח שבמקום לעבוד שהה במקומות אחרים ולא בעבודה, בוצע אחריו מעקב ונמצא כי הדיווחים שלו שיקריים. הדו"ח הוגש כחלק מהליך השימוע של עירית ת"א. העובד טען כי עקבו אחריו ועל כן הראיה איננה קבילה בגין פגיעה בפרטיות. בהמ"ש דחה את טענתו וקבע כי חובתו של המעסיק לפקח על העובד. אם נתקלת במקרה שכזה והינך סבור כי עלייך להיפגש עם עורך דין מומחה לדיני עבודה מבאר שבע כדאי שתעשה זאת.

המבחן שמשתמשים בו בפסיקה הוא מבחן המידתיות

לעניין מצלמות אבטחה, בפס"ד אייזנר נ' ריצ'מונד, עובדת אשר גילתה מצלמה בחנות ותלתה עליה תחתונים ולאחר שהעבירו את המצלמה למקום אחר, שברה אותה. ביה"ד קבע כי יש ליידע את העובד לפני ששמים מצלמות. בחינת הזכות לפרטיות של העובד הפסיקה מעמידה זכות זו מול הפררוגטיבה של המעביד, זכות היתר הניהולית, המעביד צריך לנהל את העסק שלו ולכן הוא צריך לקבל החלטות ולבצע שינויים, זכות זו היא מעין זכות קניינית של המעביד ולכן הזכות לפרטיות  של העובד לעיתים מתנגשת עם הזכות לניהול העסק. מנגד למעסיק יש אינטרס לעקוב אחר העובד בזמן עבודתו. מבחני התאמה ואיסוף מידע ישנה שאלה עד כמה מותר למעביד לבדוק את העובד.

חוק הגנת הפרטיות סעיף 1 קובע, לא ניתן לפגוע בפרטיות ללא הסכמת האדם, יכולה להיות טענה כי המועמד לעבודה הסכים לוותר על פרטיות אולם ההסכמה מוטלת בספק גדול כמו ההסכמה לבדיקת פוליגרף, לעיתים לעובד אין ברירה וזהו אפילו תנאי קבלה לעבודה. אין חקיקה מפורשת האוסרת על ביצוע מבחני התאמה לעבודה. סעיף 2 א לחוק שוויון הזדמנות בעבודה, אוסר לשאול מהו הפרופיל הצבאי של פלוני אלמוני וכן אסור לשאול לגבי מידע גנטי. לעומת זאת עובדי מדינה מחויבים עפ"י חוק ללכת לבדיקות רפואיות, זה מתנגש עם הזכות לפרטיות. הפסיקה באופן עקבי קובעת כי הזכות לפרטיות אינה מוחלטת והיא מאוזנת עם הזכות לקניין של המעביד. בפס"ד אל פריך שמתייחס למבחני קבלה לעבודה עודכן העובד שהתוצאות יגיעו להנהלה. בפס"ד דבה, הסתדרות עובדי המדינה נ' מ"י, קובע השופט גולדברג כי הוראות התקשיר נקלטות כחלק מחוזה העבודה, העובד לא רשאי להחליט איזה חלק לקבל ואיזה לא לקבל. מדובר באדם שעבד עם קהל והיה רגזן, בתקשיר הוא נדרש לבדיקה רפואית אך הוא סירב וכאשר פוטר הוא תבע. זאת ועוד בפס"ד סופר, ערב פרישת עובד הוא נדרש ע"י המעסיק לעבור צנתור, בית הדין קבע כי מדובר בטיפול פולשני ולכן דחה את טענת המעסיק. כשיש חשד קונקרטי שעובד גונב ניתן לפגוע בפרטיות ולבצע מעקב או צילום.

תכלית אמיתית ולא לשם התנכלות.

הפגיעה בפרטיות העובד צריכה להיות מינימאלית, ויש לבחון האם לא היו אמצעים אחרים להשגת המטרה. האם קיים חשד קונקרטי או מדובר בשמועות. האם קיימת פרופורציה בין הפגיעה במעביד לפגיעה בעובד. ברבות השנים נחתם הסכם קיבוצי שמסדיר השימוש במחשב של המעביד, זכות המעסיק לקבוע כללי שימוש במחשבים אך מחובתו ליידע את העובדים בכללים אלו. אסור להשתמש במידע באופן הפוגע בכבוד הפרט וצנעתו. כללי השימוש צריכים להיות לשם השגת מטרות העסק ולתכלית ראויה. בהיקף מידתי עובד רשאי לעשות שימוש פרטי במחשב העבודה ובכל זאת ליהנות מפרטיות. בנסיבות בהן מתעורר חדש של המעביד בתום לב למעשה לא חוקי של העובד או למעשה שיחשוף את המעביד לתביעות צד ג' או לפגיעה בעסק, רשאי המעביד לבדוק במידה סבירה, לתכלית ראויה וזמן מוקצב תוך פגיעה מינימאלית בפרטיות העובד. במידה ויש לעובד תיבת דואר אישית שאיננה קשורה למעביד לשם כניסה לשם יש לקבל הרשאה מפורשת ולעובד זכות להיות נוכח בעת פתיחת הדוא"ל. הפסיקה קובעת כי אין לשאול אישה על רצונה להיכנס להריון, אם נשאלה שאלה עובר הנטל לנתבע. היה ותה מרגיש כי נפגעת ממעשה כזה או אחר ואתה מרגיש כי עלייך לפנות לעורך דין מומחה לדיני עבודה מבאר שבע אשמח להיפגש עימך לפגישת ייעוץ ללא התחייבות.